דברים שבבטן  

מה שאנחנו שומרים בבטן, (בגוף, בנפשנו) זו אנרגיה כלואה. "חומרים" אלו שאינם מעובדים מנהלים אותנו ביום יום ואחראים על תקיעויות, מיחושים שונים ואף עשויים לבוא לידי ביטוי ,מחלות גופניות, חרדות ואף דיכאונות. אנשים רבים מחוברים ל mind , ל"ראש", לחלק ההגיוני, למחשבות. יש אנשים שהצליחו באופן אינטואיטיבי להתחבר לרגשות שלהם ולתעל אותם באופן חיובי. עבור אחרים משימה זו של התחברות לבטן, ממקום של מודעות וחמלה זה עדין אתגר. בעברי נהגתי לשמור דברים בבטן. את הבושה, הצער, הכאב והפחד שמרתי עמוק בפנים מתוך תקווה שמתישהו מה שמציק יעלם או ישתנה מעצמו. כיום, לאחר דרך שעשיתי והידע שרכשתי אני מבינה שלשמור דברים בבטן זה הרגל רע ומסוכן. בתהליך החיברות(מושג הסוציאליזציה ) וההתבגרות, אנו לומדים ומפנימים מסרים שונים כגון: עלינו להיות חזקים, להמשיך הלאה, להימנע מכישלון, להראות בסדר בעיני הסובבים אותנו,להתחשב בזולת, לעמוד בצפיות של הורינו. כמו גם הצורך למצוא חן, לקבל אישור מאחרים שאנחנו בסדר, כל אלו יוצרים מצב של התרחקות מהרגשות שלנו והעדפת השתיקה או ההדחקה על פני ההקשבה הפנימית ושכלול המיומנויות שלנו. מהלך השנים אנו מנסים להתאים עצמנו לכל הציפיות החברתיות והנורמות כפי שמקובלות בחברה. ובתוך כל סיר הלחץ הזה אנו אמורים להיות מאושרים ומסופקים מבלי שרכשנו כלים כיצד להשיג זאת. ניסיון חיינו מלמד שיש סיבות טובות לשמור בבטן. פרשנויות למציאות, זיכרונות, רגשות שליליים וסודות אנו נוהגים לשמור בבטן, לעצמנו. כך גם לחצים, פחדים, טראומות, רגשות בושה על מעשים שעשינו, רגשות אשמה, תסכולים ועוד . לפעמים נדמה כי הדרך הקלה ביותר היא לוותר. להדחיק את השלילי, את המפחיד והלא נעים, להימנע מהתמודדות או קונפליקט. להתחבר לבטן זה קודם כל לתרגל הקשבה. הקשבה בעיני: הפניית תשומת לב מתוך עמדה של שלווה לרעיון או תחושה מתוך כוונה להתבוננות. " הבטן " יכולה לייצג באופן פיזיולוגי את הגוף, את התחושות, ויכולה גם לייצג את הקול הפנימי, האינטואיציה. להפסיק לשמור בבטן זו התחיבות שלך לעצמך, צעד ראשון בדרך של מודעות ולקיחת אחריות על החיים שלך. הגוף שלנו, הרגשות, המחשבות, המעשים שלנו ואיכות חיינו הם באחריותנו. כל אחד מאתנו הוא האחראי הבלעדי ליצור תקשורת עם הרגשות שלו, מול עצמו , בתוך כל המגבלות החיצוניות הקיימות. עברתם חוויה חיובית? בודאי ובודאי שרצוי שנשתף עם אחרים ובכך נעביר אנרגיה חיובית ונעורר השראה תוך מתן לגיטימציה לאחר לבחור להתמקד בטוב ולהעצימו. עברתם חוויה שלילית? חוויתם פחד או קושי? מה הבחירה שתקדם אתכם? האם בחרתם להתמודד ולעבד את החוויה ללמוד ממנה או להסיק מסקנות? האם ניצלתם זאת כהזדמנות לשיפור עצמכם? ומה עושים כשהראש אומר משהו אחד והבטן אומרת משהו אחר? כיצד מיישבים זאת? לאיזה חלק בתוכי להקשיב? מה לעשות? בני האדם מורכבים מחלקים מרובים: גוף, נפש ,מיינד, קולות שונים שמיצגים נקודות מבט שונות, הילד הפנימי, פרסונות, פרדיגמות ישנות וחדשות ועוד. לאחר שאנחנו מתרגלים הקשבה לחלקים השונים שבתוכנו אנו יכולים להתקדם ולאפשר לעצמנו להיות בתקשורת פנימית מול עצמך בין החלקים השונים תוך יצירת הסכמים חדשים להתנהגויות חדשות. לעיתים נכון לחלוק את הרגשות שלך עם האחר ולפעמים הדרך הנכונה היא להתמודד עם הרגשות שלך לבד או במסגרת טיפולית. כדאי לזכור כי רוב הרגשות שלנו הן כתוצאה מפרשנות סובייקטיבית כלפי תכנים שהגיעו אלינו וחשוב לבצע ברור מול עצמנו כך שנוכל לשכלל את הפרשנות שלנו ולהרחיב את נקודות המבט על המציאות תוך שכלול רפרטואר התגובות שלנו כלפי אחרים. במידה והחלטנו לפתוח ולשתף אחרים ברגשותינו עלינו ללמוד את הדרך לתקשורת יעילה ולא אלימה. כאשר אנשים ובהם מטופלי, רוכשים כלים לבטא את רגשותיהם ולשכלל את התקשורת עם האחר מתחיל תהליך של שינוי וריפוי. כפועל יוצא מכך מתחדדת האינטואיציה, מתחזק הדימוי העצמי ומתאפשר ביתר קלות להתגבר על התנגדויות פנימיות ולפעול במציאות חיינו דרך המכשולים להשגת מטרות ושיפור איכות חיינו. אני מזמינה אתכם לקחת אחריות. בחרו לשנות את ההתייחסות שלכם לתכנים כואבים, צאו מהניתוק וחוסר היושרה כלפי עצמכם, צאו מעמדת הקורבן והתחברו לעמדת המלך/מלכה. בצעדים קטנים, התאמנו להקשיב לראש להגיון ושלבו גם הקשבה לרגשות ולתחושות שבבטן. כאשר אנו באים עם נכונות לדבר עם הרגשות שלנו, להבין את הפחדים ואת הכוונות החיוביות שנמצאות בבסיס רגשות אלו מתחיל שינוי. חקירה- קבלה עצמית- השלמה ותקשורת הם חלק מאבני הדרך בעזרתם ניתן לצעוד לשלום פנימי עם העבר שלנו ועם ההווה. אנו מתחילים לתת מקום לחלקים שונים בתוכנו להתבטא, וכך לשחרר מטענים שליליים להתחבר לחיוביות, לשפר את בריאותנו ולחוות יותר שמחה. ומשם כידוע השמים הם הגבול. בהצלחה. מאמר זו פורסם במסגרת גליון אינטנרטי חלונשי יולי 2011 במסגרת שיתוף פעולה עם יעל מור, ניתן לקרוא מאמר זה גם באתר של יעל לחיות חיי מודעות. נכתב עי מיטב זמיר, כל הזכויות שמורות