אמון, אמונה, אימון  

במאמר זה נעסוק בקשר בין אמון אמונה ואימון. במה את /אתה בוחרים להאמין היום? האם זה מקדם אותך? מה משמעותה של האמונה? למה היא קשורה לעתיד שלך ולעשיה שלך? על כל זאת ועוד במאמר שלפניכם. הגדרה מילונית לתת אמון ב: אמונה מוצקה שהאדם או הדבר הוא מהימן וניתן להסתמך עליו. מצב שבו מסתמכים על מישהו או משהו. ציפייה בוטחת. כמאמנת ומלווה תהליכים, אני אומרת ש: אמון הוא היפוכו של תחושת חוסר ביטחון אמון הוא היכולת להטיל ספק בפחד אמון הוא מצב מאפשר, אפשרות הנפתחת בפנינו אמון הוא לבטוח בעצמי ולוותר על ההכרח בלדעת את העתיד ומה יהיה אמון הוא מצב בו אנו בסקרנות ופתיחות אמון הוא הזדמנות לעצמך אמון הוא קודם כל אמונה בעצמך ואחר כך באחרים כדי לשכך את הפחד, עליכם לפתח אמון (מלשון אמונה) ביכולת שלכם להתמודד עם כל מצב. אנו לומדים מניסיון חיינו. החוויות שעברנו עיצבו ומעצבות אותנו. כל חוויה שעברנו יצרה חותם בהתנהלות היום יומית שלנו, וחותמות אלו משפיעות יוצרות את תגובותינו. כשאנו חווים קושי/משבר, יבואו לידי ביטוי באופן ברור וגלוי דפוסי ההתנהגות שאימצנו, האמונות שלנו על עצמנו ועל העולם. כאשר אנו בעלי אמון כלפי עצמנו – קל לנו יותר לצלוח את החיים ואת הקשיים הנילווים. כשאין לנו אמון בעצמנו, אנו חווים משברים וקשיים באופן מוגבר (כמו ווליום שמוגבר). אדם שלא רכש אמון פועל מנקודת מבט של חשדנות עצמית, שפיטה, ביקורתיות, פחד ומחזיק בפרשנויות ואמונות מכשילות. למעשה אדם זה הפנים שהוא אינו סומך על עצמו ועל הזולת. במצבים בהם אנו רוצים להצליח, למשל: בבחינה חשובה או להכנס להריון (בתהליך הפריה מלאכותית), למצוא בן/בת זוג מתאים, להוכיח עצמנו בעבודה – עלינו להגדיר בשלב ראשון מטרה ברורה אותה ברצוננו להשיג, ובשלב השני לגייס אמונה כי אני יכול להשיג את מבוקשי. לא מספיק להגיד לעצמנו "אני יכול", צריך להסכים להאמין ולפעול בהתאם. אמון – אמונה – אימון ככל שאנו מתאמנים להאמין, אנו מפתחים יכולת זו יותר ועם הזמן והתרגול זה הופך לנגיש ואפשרי בקלות. אמונה – גישתו של אדם כלפי רעיון או עובדה שהוא מתייחס אליה כאל דבר מבוסס. פ. ז'אנה דיבר על הבחנה בין אמונות ראציונאליות ונסיוניות לבין אישיות וסנטימנטליות בהן המרכיב הראציונאלי חלקי או מועט. הכח של האמונה שונה אצל כל אדם ואדם וגם אצל אותו אדם עצמו. במצבים שונים אדם יאמין בעצמו יותר או פחות, על-פי הנתונים והמצבים השונים בקיומו. לאמונה יש תפקיד משמעותי בתפקיד האדם. ד. קרץ ו- ר.ס. קרצ'פילד (1952) אמרו "האדם מתמסר לאמונות בתגובה על מצבים בעייתים". כלומר, חווית החיים (נסיונות העבר) יצרו אמונות שלנו על העולם ועל עצמנו . אמונות אלו חוברות למערכת הערכים והציפיות שלנו (מעצמנו והאחרים) ואנו חושבים ומתנהגים בהתאם. אם במהלך חיי בתיכון נגשתי מספר פעמים לבחינה במתמטיקה ונכשלתי, סביר שהאמונה שתיווצר תהיה: "אני לא טובה במתמטיקה" או "אני נכשלת במתמטיקה". לאחר שהאמונה נוצרה וההסבר לתופעה מתבסס בתודעה , במצבים עתידיים טריגר דומה עשוי להקפיץ את אותו כשלון ו או אותה אמונה שנרכשה בעבר כך הופכת אמונה זו למשהו שינהל וישפיע עלי בחיי העתידיים. אם לדוגמא בהמשך חיי נרשמתי לאוניברסיטה ושם גם נלמד קורס מבוא למתמטיקה שחייבים לעבור בציון של לפחות 70, סביר שהאמונה הישנה שרכשתי על עצמי וחוסר האמון שלי בעצמי לעבור את הקורס "בשלום", יצרו ציפיה והתנהגות בהתאמה. כך נכנס למעשה למעגל סגור, לופ, של התנהלות בלתי רצויה ולא מספקת, שבחוויה שלנו נתפסת כקושי, בעיה ותקיעות. כשאנו נותנים אמון (בעצמנו או בזולת) אנו בעצם "לוקחים סיכון" – אם עצם נתינת האמון זיכתה אותנו במשוב חיובי, סביר כי בעתיד ניתן יותר ויותר אמון. אם התאכזבנו והפרו את אמוננו – משמע סביר שבעתיד נמנע יותר ויותר מלתת אמון. מדינות ותרבויות שונות זו מזו במידת האמון בה התושבים נוהגים לתת לזולת. על-פי מחקרים, חוקרים מסיקים כי יש למתן אמון השפעה חיובית על ההכנסה. למעשה יש מתאם (התאמה) בין רמת האמון הבינאישית המאפיינת מדינה, ובין הרווחה הכלכלית שבה (אם כך, מבחינה כלכלית כאשר נותנים אמון זה משתלם!). על-פי אאוארד ל' גלייזר (אוניברסיטת הרווארד) מתן אמון מעודד אנשים להפוך ראויים לאמון. אמון ברמה האישית: בישראל שכיחה האמונה שאין לתת אמון בזולת או לשמור על מידת ערנות וחשדנות. כשאנו נותנים אמון, אנו לוקחים סיכון רגשי ומקווים שתוצאות מעשנו יזכו אותנו בהתנהגות לה ציפינו מן "הצד השני". מחקרים שונים מוכיחים כי אמון משתלם במובהק רק אם ניתן באופן מלא, היות שאמון כזה מעודד אנשים להפוך ראויים לאמון. ברוחניות אומרים חכמינו "יגעת ולא מצאת, אל תאמין". אם השקעת מאמצים להשגת מטרה ולא הצלחת, אל תאמין לעצמך – לא השקעת מספיק או שהשקעת בכיוון הלא נכון (בדרך לא נכונה ולא מתאימה). בספר משלי כתוב מדברי שלמה המלך: "כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים ייכשלו ברעה". צדיק גם אם יפול 7 פעמים, יקום … ואילו הרשעים נופלים פעם אחת ולתמיד (צדיק מוגדר כאדם שלמרות וטועה בחייו, הוא שואף לגדלות רוח ומתמיד בעשיה ובניסיונות חוזרים ונשנים). עצם הקימה מהנפילה, היא שעושה אותו לגדול … הוא מאמין. נכתב ע"י מיטב זמיר, כל הזכויות שמורות